אז מסתבר שטעינו. חוץ מזה שהתור שלנו היה ממש איטי, הצ׳ק אין שלנו לקח 40! דקות בגלל כל המיסמכולוגיה שצריך כדי לצאת מהארץ ולהכנס לתאילנד, להלן רוב (לא כל) המסמכים. מסמך אחד חסר או לא תקין ואתה לא עולה על הטיסה (והיו כמה כאלה מסביבנו שנשארו בנתב״ג)

אבל אחרי הצ׳ק אין כל נתב״ג היה עבורנו. תענוג

הטיסה לגרמניה היתה סבבה, עד שהמטוס המריא עדיין פחדנו שמירי רגב תקפוץ על המסלול ולא תתן לנו לצאת מהארץ אבל אחרי 4.5 שעות כבר היינו באירופה.

לכאן מירי \240רגב כבר בטוח לא תבוא

והעברנו איכשהו את הזמן עד שהמטוס המפנק שלנו הגיע

בכל מקום שהסתובבנו בו בשדה \240נתקלנו במשפחה טוניסאית שטסה איתנו בטיסה מישראל ונראית כאילו יצאו מסרט בורקס.

התעקשו להסתובב במטוס ובפרנפורט יחפים, לפעמים שמו על הרגלים היחפות שקיות ניילון.

בדיקת ניירת נוספת, הפעם גרמנית ביעילותה ואנחנו כבר בדרך לעוד 10.5 שעות במטוס. המשפחה המפורסמת נטשה אותנו והמשיכה לטוניס

גם הנהג שלקח אותנו למלון היה ממוגן לחלוטין בנוסף למחיצה שהיתה בינינו

לאחר כ 40 דקות בפקקים של תאילנד הגענו למלון הבידוד שלנו vertical suites hotel

חיטוי רגליים, בדיקה רפואית, רישום קצר ואנחנו עולים לחדר שלנו שהולך להיות הכלא הפרטי שלנו ב 15 ימים הבאים

כולנו היינו הרוגים מהמסע אבל הגדיל לעשות מעין שנרדם עם האייפד ב 1630 והתעורר למחרת ב 10 בבוקר

אחרי שהבנו איזה אוכל יש כאן, עשינו הזמנה מהסופר (אסור אלכוהול🤦🏻‍♂️)

מזל שיש מרפסת

לפחות ממחר לא נשתה קפה של בית חולים….. הזמנו מכונת נספרסו ☕️

בהמשך החלטנו שכדאי שננקה קצת את החדר כי לחדשניות אסור להכנס לחדר שלנו.

אז ביקשנו מטאטא

אסא אביטל והבנות נמצאים בבידוד ממש לידנו, בעקרון אסור לנו להפגש. אבל נראה כמה זמן נוכל להתאפק…

הצלחנו לשרוף שעתיים על תספורת ליואב. החוק.. אסור לגזור יותר משלוש שיערות בכל גזירה

מעין ממשיך לקפץ

וגם אני ויואב קפצנו

בהמשך היום ספףסוף הגיעה המשלוח שכלכך חיכינו לו

כי אם כבר אתה בבידוד. ואסור לך אלכוהול להקהות את החושים, אז לפחות שנהיה עירניים מעודף קפאין

מחר בדיקת קורונה ראשונה

נקווה לטוב……

סך הכל אנחנו מעבירים את הזמן די ברוגע כאן בבידוד

נראה שזה לא משפיע עלינו בכלל, במיוחד על מעין

אז סיפרנו לתאילנדים על הסטרפטוקוק. והם אישרו את האבחנה ע״י תמונות ששלחנו להם. אחרי שעתיים כבר שלחו להו אנטיביוטיקה. תענוג

הארבלים זכו לצאת לגג לפנינו. וכבר ביציאה הראשונה שלהם מהחדר הם זכו ליהנות ממזג האוויר של תאילנד

אנחנו יצאנו מיד אחרי שהם חזרו, תמר הכינה לה קפה,יואב לקח שוקו ויאללה לגג. לנו מזג האויר האיר פנים

בשלב מסויים שמענו צרחה עוצמתית ומהמעלית פרץ ילד קטן מלווה באבא שלו והתחיל לרוץ ולצרוח ברחבי הגג כמו חיית פרא ששוחררה מכלוב. באותו רגע הרגשנו מבורכים על שני הילדים הרגועים שיש לנו.

מהמלון הודיעו לנו שנוכל להשתחרר כבר ביום חמישי הבא. ולא שישי כמו שתוכנן במקור. התלבטנו אם להעביר יום חופשי בבנקוק אבל החלטנו שאחרי הבידוד נצטרך קצת מרחבים אז החלטנו להזמין טיסה לקו-סמוי לבלות שם לילה ולהמשיך ביום שישי לקו-פנגן. בבנקוק נבלה מתישהו בהמשך

התחלנו לחפור מנהרה לחדר של אסא ואביטל

גם אירגנתי תמונה כדי להסתיר את התעלה אם יגיעו השילטונות התאילנדים או איזו חדרנית סקרנית

בגלל שאני ממש יסודי, וגם בגלל שיש לי מלא זמן התחלתי את העבודה עם הדמייה תלת מימדית של החדר שלנו

מה שהעביר עוד 3 שעות. 10 דקות למצוא אפליקציה מתאימה, 5 דקות לסרוק את החדר ועוד שעתיים ו45 דקות להוריד את האפליקציה עם האינטרנט המחורבן שיש כאן

אה כן האינטרנט. יש כאן אינטרנט ממש מהיר כשהוא פועל הבעיה שהוא אף פעם לא פועל כל הזמן מתנתק ונתקע.

אז כן, מעבירים שבועיים בידוד עם אינטרנט לא משהו ואוכל לא משהו, סך הכל סבבה🙂

קצת מעליב איך הם מתמגנים מאיתנו. רק בגלל שאנחנו יהודים? לא סבלנו מספיק בגרמניה? קצת מזכיר לי את היום שהיו כינים בגן הגרמני, הגעתי עם יואב בבוקר והגננת הגרמניה שמה כפפות ניילון על הידיים והתחילה לחפש ליואב בראש כינים. כי בטוח שזה היהודים המלוכלכים האלה ( מצד שני יש מצב שהיא עשתה את זה לכל הילדים, אבל מה איכפת לי להרגיש קצת מקופח)

כחלק מההתחברות למסורת בשבת החלטנו לשחזר סצנות משירים ישראלים ידועים….

בתמונה שירו האלמותי \240של שלומי שבת ״ לכל אחד יש ת׳מסך שלו שיסגור איתו מעגל…..״

כבר כמה ימים שאנחנו מנסים לנחש מי יהיה החוליה החלשה יבין ראשון שהבידוד הזה לא בשבילו וישבר.

אז לצערי……

זה היה האייפד שלי שהחליט שהספיק לו וניפח לעצמו את הסוללה התאחד עם סטיב ג׳ובס בוראו והצטרף לפח האשפה של האלקטרוניקה.

חוץ מזה יואב משתפר בקפיצה בחבל וכבר קפץ 55 קפיצות רצוף (לעומת 7 ביום הראשון של הבידוד)

היעד עד סוף הבידוד…. 100 קפיצות רצוף.

ואם יש דבר אחד להתנחם בו הוא שבדיוק בעוד חמישה ימים, מיד לאחר שיואב יקפוץ 100 קפיצות כמובן, אנחנו נהיה כאן…….

היום המשיך ברגוע. כשכולנו משפשפים מדי פעם את העין שעדין כואבת מבפנים מהבדיקה הפולשנית

עשינו קצת שיעורים עם מעין שגילה שהוא מתגעגע למורה ולחברים

בהמשך אימנו את הגוף שלנו בהעמסת משאות כבדים כדי שיהיה מאומן למקרה שפיל ידרוך עלינו בהמשך הטיול. זה אולי נשמע לא הגיוני…. אבל צריך לשרוף את הזמן איכשהו

לקראת הערב אסא הציע רעיון מבריק. נכון שלכל משפחה מותר שעה בגג? אז הם יזמינו ל 1730 אנחנו ל 1800 ואז תהיה לנו חצי שעה חפיפה.

התאילנדים לא ראו את זה מגיע

מצד שני יש מצב שהם לא מאמינים שהישראלים האלה היו כלכך ממושמעים עד עכשיו…..

יאללה. עוד ארבעה ימים נרגיש חול ים מתחת לרגליים

אני ויואב הלכנו ראשונים, תמר ירדה אחרינו

ובין לבין עלינו לגג. שוב קבענו עם הארבלים שעות חופפות אבל הפעם כבר הרשנו לעצמנו להתפרע

יואב הצליח להגיע ל 100 קפיצות בחבל יומיים לפני הדד ליין. אבל מכיוון וזה לא צולם זה לא נחשב. מחר יצטרך להצליח שוב מול המצלמה

אז חגגנו עם פיצה ו KFC כי כמה נודלס כבר אפשר לאכול.

בהמשך ניסינו לקחת את החגיגות צעד קדימה וביקשנו להפגש עם אסא ואביטל, לזה התאילנדים כבר לא הסכימו.

אחד הרגעים המאושרים היום היו כשקיבלתי את ההודעה היומית \240״sir, please choose 3 menus for tomorrow ״. ההודעה הזאת תמיד מגיעה מיד אחרי ארוחת צהריים לא טעימה, כשהדבר האחרון לך לחשוב עליו זה אוכל והיה ממש כיף לענות להם ״we are leaving tomorrow you can enjoy my food “

לקראת היציאה לחופש גם שיפרנו קלות את הלוק

אז זהו.

עוד קצת התנזלות ואנחנו חופשיים🎉🎉🎉🎉

ואז אומרים שלום יפה לכלא הפרטי שלנו

נסיעה קצרה לשדה,מעבר זריז בשדה,טיסה של 55 דקות ואנחנו כבר בשדה התעופה הקטנטן והחמוד של קוסמוי נוסעים בסוג של אוטובוס/רכבת/עגלה מהמטוס

עוד נסיעה קצרה בואן והגענו למלון ללילה אחד בקוסמוי לפני שעוברים לקופנגן.

מגיעים למלון. כבר רואים ומריחים את הבריכה אבל....

עוד קצת בירוקרטיה לפני שמתחילים ליהנות. קטן עלינו אחרי החודשים האחרונים.

זורקים את הציוד בחדר ויאלה לבריכה

מרוב התלהבות מהבריכה נכנסנו ישר לבריכה שליד החדרים שלנו. אחרי איזה שעה נזכרנו שאמרו לנו שיש עוד בריכה בצד השני. אז הלכנו לראות

מזל שהלכנו לראות......

קשה לתאר במילים , אחרי כל התקופה שהיינו סגורים בחדר, ובכלל אחרי כל מה שעברנו בתקופה האחרונה את ההרגשה לעבור גדר ולהגיע לכאן....

למעין ורונה היתה פגישת זום עם הכיתה כי חגגו בכיתה את סדר פסח. אז העלנו אותם לזום. היה נחמד לראות את התגובות של ההורים🙂

סיכמנו את היום הראשון שלנו בארוחה

קצת אלכוהול

קצת סטלבט מול הים

וזהו. \240יום ראשון מוווווווושלם!!

מחר קופנגן

המשכנו בעוד כמה שעות בריכה ואז אריזה קצרה פרידה מהמלון המדהים ויאלה נוסעים למעבורת לקופנגן

חיכינו למעבורת עם כל המזוודות שלנו כמו חבורת פליטים

...אבל פליטים עם מסכים

הזמנו מעבורת קטמארן גדולה ומהירה אבל בגלל שאין תיירים בכלל קיבלנו סירה קטנה ומהירה. הילדים שמחו על השדרוג בתנאים

חצי שעה הפלגה ואנחנו כבר בקופנגן והילדים פוגשים עוד כלי תחבורה, טנדר פתוח

נסיעה של 20 דקות לצפון האי ואנחנו ב silan residence הבית \240שלנו לשלושה שבועות הקרובים בהם נסתובב באי ונחליט איפה מתאים לנו להשתקע.

חדר קטן עם ערסל מול הים לנו, חדר גדול עם ערסל מול בריכה לברמנים. קצת מבאס שאנחנו קצת רחוקים אבל לא נורא. נראה לי שיש צרות יותר גדולות בחיים.

יצאנו לכול במסעדה מקומית

אתה יושב בשולחן, המשפחה מבשלת לך במטבח ובצד, במה קטנה ועליה התינוק של המשפחה ישן בארסל ילדי המשפחה משחקים, הם פשוט גרים בתוך המסעדה. האוכל היה אחלה והמחיר. הו המחיר. 9 שקלים למנת פאד תאי. חלום

בדרך חזרה \240עשינו סיבובון קטן לראות איפה אנחנו נמצאים. \240אז כאן....

חזרנו לעוד כמה שעות בריכה ויצאנו לסיבוב לחטוף משהו לאכול. אבל לא הגענו לאוכל כי איכשהו בדרך פגשנו שתי משפחות ישראליות ואיכשהו סיימנו את הערב בבית של אחת מהן ממש כאן לידינו.

אז סיימנו את היום רעבים אך מרוצים. מאוד מרוצים

ועוד כמה תמונות מהיום

כנראה שהערסל שלנו ממש הוציא למישהו את העיניים כי אתמול כששכבתי עליו נפתח הקשר....

למזלי הגב שלי הצליח לפספס את פינת הבטון שם

אנחנו מבלים גם די הרבה בבריכה יש לנו את הבריכה השקטה בצד שלנו או את הבריכה בצד של הברמנים, שם מרגיש כמו בבריכה בקיבוץ, יש שם די הרבה משפחות ישראליות כרגע שהגיעו לכמה חודשים לתאילנד. מסתבר שאנחנו לא כאלה מקוריים.

ביום ראשון בלילה היינו בשוק הלילה של טונג סלה. שהיא העיר המרכזית של האי. כמות המאכלים המוזרים שראינו שם לא נתפסת. אתמול היינו בשוק לילה כאן אצלנו בצ׳לוקאלום ואז גם התחלנו \240לטעום. בינתתים בעיקר התרשמנו. בהמשך נתחיל לטעום יותר

בשוק ראינו שני ילדים תאילנדים יושבים בתחתית העגלה של אמא שלהם. ותנחשו במה משחקים ילדים תאילנדים?

בדיוק כמו ילדים ישראלים....בטלפון

יצאנו להסתובב קצת באיזור הקרוב למלון. מסתבר שהעצים בכביש שיוצא מהכפר מלאים בקופים. הכביש מוביל לחוף קטן ושקט שנקרא חוף הבקבוקים בגלל הבקבוקים שתלויין על העצים בדרך אל החוף

הלכנו גם לחוף שנקרא secret beach. הוא לא כלכך סודי אבל בהחלט יפה

לצהריים הלכנו למסעדה שיושבת בקצה החוף. אחת המסעדות היפות שיצא לנו להיות בהם

ביציאה זכינו לפרק קטן מנשיונל ג׳אוגרפיק כשראינו צרעה סוחבת עכביש ענק שהרגע ניטרלה וגמל שלמה מרשים מציץ עליהם מהצד

אתמול והיום התחלנו לחפש מקום להשתקע בו כשנסיים את שלושת השבועות שהזמנו בריזורט הנוכחי. ראינו מקומות ממש חלומיים בכל מיני ריזורטים הבעיה שהמקומות רייקים לחלוטין. קצת עצוב לראות מקומות כלכך יפים נטושים לגמרי. היום מצאנו וילה 100 מטר מהחוף עם בריכה פרטית קטנה ו3 חדרי שינה. החלטנט לקחת אותה לכולנו ביחד. לכל זוג הורים חדר ולכל הילדים חדר אחד ביחד. בעוד שבועיים נעבור לשם

ולסיום, עוד קצת תמונות מהימים האחרונים

הזדמנות מצויינת לתרגל עם הילדים חציית ים סוף.

באי הגענו לרצועת חול מקסימה עם מים צלולים. ממש גן עדן.... שמסתבר שהוא גם גן עדן למלפפוני ים

באי הגענו לרצועת חול מקסימה עם מים חמים וצלולים. ממש גן עדן….. מסתבר שזה גם גן עדן למלפפוני ים

בדרך חזרה, כשכבר שחשבנו שהפרק של נשיונל ג׳אוגרפיק יסתיים במלפפוני ים, פגשנו את הטיפוס המפוקפק הזה

בערב הלכנו לאכול אצל סירי. זאת בחורה תאילנדית צעירה שכשתמר ואביטל היו כאן לפני שנתיים הם אכלו אותה וזכרו שהאוכל היה מצויין והיא היתה ממש נחמדה. לפני כמה ימים הגענו אליה אבל בגלל שירד גשם היא לא יכלה ללכת לקנות מצרכים. הפעם לא ירד גשם אז הצלחנו לאכול.

בכניסה למסעדה הופתענו לראות את בעלה ישן על ערסל. האמת שלא כלכך הופתענו. מסתבר שכאן העסק והבית לא כלכך מופרדים בינהם. בהרבה חנויות/מסעדות העסק נמצא בחלק הקדמי של המבנה כשמייד מאחריו נמצא איזור המגורים של המשפחה. בחלק גדול מהמקומות ההפרדה בין החלקים מאוד פלואידית והדברים מתערבבים

אחרי שסירי סיימה לבשל היא התפנתה לדבר איתנו (היינו הלקוחות היחידים במסעדה). אחרי שגמרה לספר לנו כמה המצב קשה בגלל הקורונה היא לקחה את כל הילדים וכל ילד חזר עם בובה מהאוסף שלה. היא התעקשה שהיא צריכה להפטר מהם כדי שיהיה לבעלה מקום לישון. לי הוא דווקה נראה ממש מרוצה מהערסל

וכרגיל, עוד קצת מהיום

אנחנו נשארים בריזורט הזה עד יום שישי הקרוב ואז עוברים לוילה ששכרנו.

לפני שהגענו לתאילנד לא ממש תכננו איך יראה החופש שלנו כאן. ידענו שמתחילים בשבועיים בידוד ולאחר מכאן עוברים לקופנגן. אבל לא ממש תכננו איך תראה החופשה. אז בשלב זה. אחרי שבועיים באי, החלטנו \240(הכל נתון לשינויים כמובן) נשתקע בקופנגן ונצא מכאן לטיולים בתאילנד לפעמים. יותר כמו הפסקה מהחיים בקופנגאן מאשר טיול של חצי שנה בתאילנד.

בעקבות ההחלטה רשמנו את הילדים השבוע לסוג של בית ספר בשם ARKI שהקימו כאן זוג אירני. כמובן שזה לא בית ספק קונבנציונלי, יותר כמו קייטנה בטבע אבל שלומדים גם חשבון, אנגלית ועוד שעורי העשרה כמו תאילנדית,ג׳גלינג היפהופ ועוד. יואב קצת גדול בשביל זה אז בינתים רק מעין והילדות של הארבלים הולכים ויואב מבלה איתנו.

השבוע הלכנו עם עוד שתי משפחות למקום בשם Baan manali \240שהקימו זוג ישראלים לפני 13 שנה. מקום מקסים על שפת לגונה עם כמה בונגלוס, בריכה ומסעדה. כמו כל מי שמתעסק בתיירות כאן עוברת עליהם שנה מאוד קשה. התרעננו בבריכה, עשינו סיבוב ב SAP ואכלנו ארוחת ערב טעימה

בהמשך השבוע, ביום הראשון ששמנו את הילדים בבית ספר, ושכנענו את יואב לעשות יום מנוחה בחדר🙂, הרגשנו חופש פתאומי אחרי הרבה מאוד זמן בלי מסגרת/ביביסיטר/הורים/חברים בקיצור אחרי הרבה מאוד זמן שהילדים תקועים לנו בתחת והחלטנו לרדת ל Haad rin שזה החלק הכי דרומי באי. המקום שאליו מגיעים כל החוגגים במסיבות ה Full moon המפורסמות של קופנגן

החוף שנראה ככה בימים רגילים

וכשיש מסיבה ככה

נראה היום ככה

חוף פרטי לעצמנו ועוד בודדים שהגיעו לשם במהלך היום. התפנקנו לנו עם שייק מנגו כדי לפתוח את היום רבצנו במים החמימים וקינחנו בארוחת צהריים שקטה ללא ילדים בפעם הראשונה מזה חודש לפחות

כלכך נהנינו שלמחרת החלטנו לבוא שוב. הפעם הבאנו איתנו את יואב. הקונספט בעיקרו זהה, משאירים את הילדים בארקי ומדרימים ל Haad rin ארוחת בוקר, קצת ים, הפעם השתכללנו והשכרנו גם SAP, משחק קלפים, ארוחת צהריים קלילה ויאלה, צריך לאסוף את הילדים

אתמול תכננו לאסוף את הילדים מארקי וללכת לעשות קצת שנורקלינג בים אבל היה כלכך חם שהחלטנו להשאר בבריכה עד הערב,

בקופנגן יש שתי עונות. העונה הקרה שנגמרת עכשיו בה הטמפרטורות נוחות יחסית ואין כמעט גשם. והעונה החמה שמתחילה במאי. אז הטמפרטורות והלחות גבוהות ויש יותר גשם. בימים האחרונים בהחלט מרגישים את ההעליה בחום והלחות כשהטמפרטורה נעה בין 27 מעלות בלילה ל 32 ביום עם כ 70-85 אחוזי לחות

אז דחינו את השנורקלינג להיום מיד אחרי שיעור השחיה של הילדים, נראה איך יהיה מזג האויר

אה. והשבוע גם הגיע אורח לבקר בכניסה לחדר שלנו

אמרו לי שצריך לגלול הרבה כדי להגיע לפוסטים החדשים שלי אז אני מתחיל יומן חדש לחודש אפריל.

זה הקישור

journohq.com/journo/2021-70857

וכרגיל עוד קצת מהסבל שלנו כאן